פרויקטים נבחרים בתכנון, ייעוץ סביבתי ושיתוף ציבור

תכננו את ההקמה של בית ספר אזורי לחינוך מיוחד בכפר תבור, עבור משרד טובי כהן. התוכנית נותנת ביטוי לגורמים שונים בתהליך, ובהם מעורבות הצוותים החינוכיים והטיפוליים, התלמיד ומשפחתו. התכנון הפדגוגי מחייב התאמה לתכנון הפיזי של בית הספר, כדי לאפשר מיצוי מרבי של האפשרויות החינוכיות לצד כיבוד השונות והפרטיות של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים.

הובלנו עבור המשרד להגנת הסביבה מחקר שאיתר כיווני פעולה טכנולוגיים חדשניים בארץ ובעולם, והתווה את הדרך למדיניות סביבתית חדשה בישראל. המחקר כלל סקירה טכנולוגית של מודלים מתקדמים בעולם, המפותחים או נמצאים בשלבי פיתוח, לשם התמודדות עם משבר האקלים.

הגשנו קולות קוראים למרחבי "הגן העתידי" עבור עיריית נהריה, וסייענו בבניית הקונספט הפדגוגי ובהכנת התוכניות האדריכליות עבורם, כדי לאפשר חשיבה מחודשת על המרחבים החינוכיים המסורתיים בתוך הגן והחצר. עיצוב המרחב הוא חלק ממודל ייחודי ותפיסה פדגוגית חדשנית, המבטאת חדשנות, יצירתיות, קהילתיות ולמידה במרחבי החיים – מרחב שיש בו מקום לכל הילדים באשר הם.

גיבשנו סדנאות לחדשנות סביבתית בחטיבות ביניים בעיר, כמהלך רשותי רחב. מטרת התוכנית היא לפתח מוצר סביבתי-טכנולוגי באמצעות קבוצות מנהיגות ירוקה ("המועצות הירוקות") בשלוש חטיבות הביניים בעיר (מיכה רייסר, אשלים ואחרון הבילויים). המוצר פותח כפועל יוצא של תוכנית שנתית לחדשנות סביבתית ובריאות, שהופעלה בבתי ספר אלה. במסגרת התהליך, התלמידים התמודדו עם סוגיה סביבתית שנבחרה בדרכים מדעיות וטכנולוגיות, קידמו את המוצר שרצו לפתח וקיבלו כלים ליישם אותו.

גיבשנו תוכנית שנתית ליזמות וחדשנות טכנולוגית בתחומי הסביבה, במסגרת קורס שנתי בנושא טכנולוגיה וסביבה, שבו נחשפו התלמידים לעולם ה-Clean Tech ולקשר הישיר בין שני התחומים. במסגרת הקורס עברו התלמידים תהליך בעל אוריינטציה טכנולוגית ועסקית, שבמרכזו האופן שבו ניתן להפוך רעיון למוצר Clean Tech. הקורס התמקד בחשיפת התלמידים לענף על מאפייניו השונים, במסגרת מעין "מכינה" שבה למדו על הטכנולוגיות הרלוונטיות. בהמשך, התלמידים צפויים לעבור תהליך ליווי ופיתוח של המוצרים והשירותים, שבמסגרתו יתחלקו לצוותים לפי ה"מיזם" הנבחר, כאשר כל קבוצה תתמקד ברעיון טכנולוגי-סביבתי משלה, בו תעסוק לאורך השנה.

גיבשנו תוכנית אסטרטגית לקראת הקמת שלב ג' של הישוב, במטרה להפוך את כפר ורדים לישוב "חכם", המנצל באופן מיטבי ובר-קיימא את משאביו הטבעיים, לצד יצירת סביבת חיים אופטימלית למגורים ולעסקים עבור התושבים. התוכנית מבוססת על המודל המקובל כיום במדינות ה-OECD, וכוללת שישה תחומים עיקריים: אנשים חכמים (חינוך), ממשל חכם, כלכלה חכמה, סביבה חכמה, חיים חכמים וניידות חכמה. כל אחד מהתחומים כלל חמישה תתי-נושאים, שנמדדו באמצעות מדדים מסודרים וברי-הערכה.

בדקנו את הפוטנציאל להקמת מתקן להשבת אנרגיה בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין, על קרקע באזור התעשייה של הישוב נווה צוף. העבודה בחנה את הפוטנציאל להקמת מתקן שריפת פסולת בשטח אזור התעשייה, באמצעות חברה פרטית, בשיטת BOT (שיטת פנה-הפעל-העבר, שבה שותפות ציבורית-פרטית מממנת את הפרויקט).

הובלנו גיבוש תקצוב למרחבי למידה חדשניים בכ-80 בתי ספר ברחבי הארץ – בשדרות, נהריה, הרצליה, טובא-זנגרייה, עומר, חיפה, פתח תקווה ועוד. במסגרת הפרויקט הענקנו לכלל בתי הספר ליווי רעיוני, קונספטואלי ועיצובי, וניסחנו מסמכים טכניים, פדגוגיים ופרוצדורליים, הכוללים תוכניות אדריכליות, כתבי כמויות, הדמיות וחוות דעת לאישור מהנדס הבטיחות.

הובלנו תהליך ליווי ותכנון חברתי בפרויקט פינוי-בינוי הכולל 452 דירות קיימות, מתוכן 125 דירות עמיגור, סמוך לציר הרצל ברובע א', עבור חברת יובלים ובתיאום עם עיריית אשדוד. בהתאם לתוכנית המתאר, תוכנית ההתחדשות במקום נדרשה להביא בחשבון שיקולים חברתיים ועירוניים בהתאם לסביבה האורבנית ולמצבם הפיזי של הבניינים. הפרויקט נועד לשפר את איכות חיי התושבים, למשוך אוכלוסיות חזקות ולשדרג את המרחבים הציבוריים במקום לטובת הציבור.

הובלנו תהליך ליווי חברתי בפרויקט פינוי-בינוי בן כ-130 יחידות דיור, עבור חברת יובלים. התוכנית מבקשת להגדיל את זכויות הבנייה, את מספר יחידות הדיור ואת שטח הדירות, במקביל למיקסום שטחי הציבור בהתאם לנספחים הפרוגרמטיים. התוכנית שואפת לשפר את התשתיות במקום ולספק לתושבים פתרונות נגישות ותחבורה, לרבות פתרונות חניה תת-קרקעיים מתאימים.

גיבשנו מקבץ הנחיות לשילוט בתחומי מרחב עפולה, במטרה לקבוע עקרונות, סטנדרטים והוראות אחידים וברורים לשלטים המוצבים בעיר – מיקום, גודל, חומרי הייצור, תחזוקה ועיצוב. ההנחיות נועדו לשמור על חזות נאה, אסתטית ומכובדת של המרחב הציבורי בעפולה, בהתאם לאזורי העיר השונים, ולתרום לאיכות חייהם של התושבים והבאים בשערי העיר – תוך שמירה על איזון בין רווחת הציבור ובטיחותו, הסדר הציבורי והאינטרסים המסחריים של המפרסמים.

במסגרת תביעה ייצוגית נגד מחדלי הרשות המקומית בטיפול בפסולת באום אל-פחם, סיפקנו לבית המשפט חוות דעת סביבתית בנוגע למצב הטיפול בפסולת. חוות הדעת מתייחסת למצב בשטח – באזורי המגורים, במסחר, בשטחים הציבוריים, במוסדות חינוך ורווחה, בדרכים ובאזורי פנאי ונופש – וכן לתחנת המעבר הקיימת לפסולת, לשטחים המיוערים המקיפים את הישוב ולמתקני האצירה והמחזור בעיר.

הובלנו עבור המשרד להגנת הסביבה מחקר הסוקר את החוקים, התקנות ואמצעי המדיניות בתחום, תוך שימת דגש על אפשרויות היישום שלהם בישראל.

בנוסף, הובלנו מחקר במימון משרד המדע בשם "השפעות מרחביות של מעבר צה"ל לנגב", יחד עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בראשות פרופ' נורית אלפסי. במסגרת הפרויקט הכנו נספחים סביבתיים מסודרים על ההשפעות של המעבר על האדם ועל הסביבה באזור הפרויקט.

סיפקנו חוות דעת סביבתית להפעלת תחנת מעבר וטיפול בפסולת גושית בכפר ידידיה (במסגרת חברת פורטל), במטרה לאמוד את ממדי מטרדי האבק וזיהום האוויר הנגרמים מפעילות המתקן, ובכלל זה מפעולות הניפוי, ההובלה, ההעמסה וריסוק הגזם. בנוסף לחוות הדעת, המלצנו על חלופות שביכולתן למזער מטרד זה.

גיבשנו קונספט פדגוגי חדשני וארוך-טווח לבית הספר, במטרה לאפשר חשיבה מחודשת על מרחב הלמידה בכיתת האם ובסביבתה בתוך המבנה, כחלק מהתפיסה הפדגוגית. בהתאם לאסטרטגיות ההוראה החדשניות, מתאפשרת העצמה של תהליכי למידה ייחודיים, גמישים ורב-תכליתיים, המצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. הפרויקט הניב כיתות חדשות, המתפקדות כיחידות לימוד מודולריות וחדשניות.

ליווינו את מנהלי בתי הספר בתהליך ביצוע הפרויקטים של המרחבים החדשניים בעיר. השירות שלנו כלל הכנת מסמכי מכרז לקבלנים ולספקים השונים, בחירת הספקים המתאימים, פיקוח על עבודתם והכנת דוחות ביצוע.

הובלנו תהליך שיתוף ציבור וליווי חברתי בפרויקט פינוי-בינוי בן כ-1,300 יחידות דיור, עבור יזמי הפרויקט, חברות דימרי ו-NBS (מטעם חברת אשחר). הליווי החברתי כלל הכנת תסקיר ודוחות חברתיים, מיפוי הדיירים במתחם וביצוע תהליך שיתוף ציבור יחד עם מנהלת ההתחדשות העירונית ואגפי ההנדסה והרווחה בעירייה.

גיבשנו תוכנית לחינוך סביבתי בערים ראשון לציון, נהריה, יסוד המעלה וטובא-זנגרייה, ובשנה הקרובה גם בעפולה, בצפת ובעמק המעיינות. התוכנית כוללת ייזום, תכנון, ליווי וביצוע פרויקטים לחינוך סביבתי בבתי ספר ובגני ילדים, בהתאם לאמות המידה של המשרד להגנת הסביבה. התוכניות הוכנו ובוצעו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות בכל ישוב, וכללו הסמכת בתי ספר ירוקים (פרק א'), הפעלת תוכנית רשותית בתחום חדשנות סביבתית (פרק ב') ותוכנית קהילתית (פרק ג'). כל השלבים נעשו בהתאמה לתהליכי החדשנות, היזמות והקיימות של המועצה ושל מערכת החינוך בישובים.

הובלנו תהליך ליווי ותכנון חברתי בפרויקט פינוי-בינוי בן כ-450 יחידות דיור סמוך לציר הרצל ברובע א', עבור חברת אביסרור ובתיאום עם עיריית אשדוד (מטעם חברת אשחר). הליווי החברתי כלל הכנת תסקיר ודוחות חברתיים, מיפוי הדיירים במתחם וביצוע תהליך שיתוף ציבור בשיתוף העירייה.

סיפקנו תסקיר סביבתי לתוכנית מפורטת עבור תחנת מעבר בעין זיתים (הר מירון), עבור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון (במסגרת חברת פורטל). התסקיר נדרש להסדרת עבודת תחנת המעבר מבחינה סטטוטורית בשטח שבו היא פועלת כיום, בהתאם לתב"ע שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מרום הגליל. תסקיר ההשפעה על הסביבה כלל התייחסות לשרשרת היבטים – אוויר, אקוסטיקה, תנועה, קרקע, נוף, אקולוגיה, מים והידרולוגיה וריח – תוך בחינת חלופות שונות.

תכננו פארקים ציבוריים בשטחים ששימשו בעבר כאתרי פסולת פרטיים בישוב ג'ת, במסגרת תוכנית בשם "סביבה שווה". במהלך הפרויקט הכנו תוכניות פרוגרמטיות ואדריכליות להפיכת שני שטחי ציבור בתחומי הישוב לפארקים פנים-שכונתיים לרווחת התושבים, לאחר שנוקו מפסולת והותקנו בהם אמצעים לפיקוח ולמניעת השלכת פסולת בעתיד. השטח הראשון, בשטח של כ-730 מ"ר, גובל בגדר ההיקפית של הקיבוץ השכן מגל. השטח השני, בשטח של כ-300 מ"ר, צמוד למרכז גני הילדים ברחוב נאבלוס.